סקירה של מחקרים קליניים שנערכו על צמח הזעפרן

הזעפרן הוא צמח תבלין ומרפא שנקרא בלטינית Crocus sativus  ובעברית – 'כרכום תרבותי'. כצמח מרפא מקורו ביוון – שם הוא זכה למוניטין רב-שנים כעתיר סגולות בריאותיות. לאורך למעלה מ- 3,600 שנים ועד היום, אנשים נוהגים לצרוך את הזעפרן כדי לשפר את מצב הרוח, להרגיע פחדים ואי-שקט נפשי, להעצים את הליבידו ולתמוך ביכולות הזיכרון [1].

החלק בשימוש של הזעפרן, ממנו מפיקים תמציות לשימושים בריאותיים שונים, הוא הצלקת (סטיגמה) – איבר הרבייה הנקבי של הפרח, המכוסה בשעריות דמויות חוטים כתומים-חומים, שמכילות תרכובות ורכיבים נחקרים רבים. מתוכם, שלושת הרכיבים הפעילים העיקריים הם: [crocin, picrocrocin, safranal 2].

הזעפרן זכה לכינוי "תבלין אור השמש" (“sunshine spice”) בכל רחבי העולם, בזכות השימוש המסורתי בו כצמח ש"צובע ומאיר את היום" בימים שמצב הרוח הוא סגרירי. 

בשנים האחרונות המחקר המדעי אף הוא מגלה עניין רב בצמח הזעפרן ופוטנציאל השפעתו נחקר במחקרים רבים. במאמר זה קיבצנו עבורכם מידע מדעי מעניין וחשוב ממספר מחקרים וסקירות מדעיות שנערכו בשנים האחרונות אודות הזעפרן והשפעתו על מצב הרוח.

זעפרן והשפעתו על מצב הרוח: סקירת מחקרים

באחד מהמחקרים הקליניים המוקדמים שנערכו (2005), נבחנה השפעת נטילת תמצית זעפרן (30 מ"ג ליום) בהשוואה לנטילת התרופה פלואוקסטין (פרוזק) כטיפול בדיכאון קל-בינוני. המחקר כלל 40 משתתפים שאובחנו כלוקים בדיכאון וארך 6 שבועות. תוצאותיו הראו כי לנטילת זעפרן היתה יעילות דומה לזו של הטיפול התרופתי בפרוזק בהפחתת תסמיני דיכאון. החוקרים הסיקו כי תוצאות המחקר מצביעות על יעילותו המובהקת של הזעפרן בטיפול בדיכאון קל-בינוני ועל כן הן מצדיקות עריכת מחקרים בסדר גודל גדול יותר [3].

במחקר פיילוט קליני אקראי [4] נוסף, נבחנה השפעת נטילת תמצית זעפרן אל מול נטילת התרופה נוגדת הדיכאון אימיפרמין. 30 משתתפים שאובחנו כסובלים מדיכאון קל עד בינוני חולקו לשתי קבוצות: קבוצה א' נטלה כמוסות שהכילו תמצית זעפרן במינון יומי של 30 מ"ג, וקבוצה ב' נטלה את התרופה אימיפרמין במינון יומי של 100 מ"ג – למשך 6 שבועות.

תוצאות המחקר הראו כי לתמצית הזעפרן היתה יעילות דומה לזו של התרופה אימיפרמין בהפחתת תסמיני הדיכאון. החוקרים הסיקו מתוצאות המחקר כי לנטילת זעפרן עשוי להיות יתרון כטיפול בדיכאון קל-בינוני. משכך הם קראו לבצע מחקרים נוספים בקנה מידה גדול כדי לבסס את התוצאות המבטיחות של מחקר זה.

במאמר מדעי נוסף (2013) [5], הוצגה מטא-אנליזה של 5 מחקרים קליניים קפדניים, בהם נבחנה השפעת הזעפרן על תסמיני דיכאון מז'ורי בקרב מבוגרים מגיל 18 ומעלה בהשוואה לטיפול תרופתי בדיכאון או בהשוואה לפלסבו. מניתוח נתוני חמשת המחקרים עולה, כי לתוספי זעפרן יש השפעה מיטיבה מובהקת על תסמיני דיכאון בהשוואה לפלסבו, וכן הודגמה יעילות המשתווה לזו של תרופות אנטי-דיכאוניות. החוקרים הסיקו מתוצאות המטא אנליזה, כי לזעפרן יש השפעה מיטיבה מובהקת במצבי דיכאון, ולאור התוצאות המבטיחות יש צורך להמשיך ולבסס מסקנה זו במחקרים רבי משתתפים ארוכי טווח.

שנה לאחר מכן (2014) [6] פורסמה סקירת מחקרים קליניים, בה נכללו 6 מחקרים שבחנו את השפעת הזעפרן במצבי דיכאון, בהשתתפות 230 איש בגילאי 18-55. שני מחקרים קליניים בחנו את השפעת הזעפרן אל מול פלסבו, וארבעה מחקרים קליניים בחנו את השפעתו בהשוואה לתרופות נוגדות דיכאון. המינון היומי של הזעפרן היה 30 מ"ג, והוא חולק לשתי מנות נטילה ביום. המחקרים ארכו 6-8 שבועות.

תוצאות הסקירה הדגימו כי לזעפרן השפעה נוגדת דיכאון מובהקת במבוגרים הסובלים מדיכאון קל-בינוני. במחקרים מבוקרי הפלסבו, לזעפרן היו השפעות מיטיבות גדולות יותר באופן מובהק מהטיפול בפלסבו.

במחקרים בו הושוותה יעילות הזעפרן לזו של תרופות נוגדות דיכאון, נמצא כי רמת היעילות של הזעפרן היתה דומה לזו של תרופות נוגדות דיכאון. החוקרים ציינו כי פוטנציאל השפעתו נוגדת הדיכאון של הזעפרן נובע מפעילות סרוטונרגית (כלומר השפעה על המתווך העצבי סרוטונין הקשור למצב רוח תקין) וכן פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת והשפעות מגינות על מערכת העצבים. החוקרים הסיקו כי תוצאות המחקרים תומכות בפוטנציאל השימוש בזעפרן במצבי דיכאון קל-בינוני. לאור תוצאות חיוביות אלו המליצו החוקרים לבצע מחקרים קליניים נוספים כדי להמשיך ולבסס את ההבנה על הצמח ומנגנוני פעולתו במצבי דיכאון מז'ורי.

בשנת 2015 פורסמה סקירת מחקרים נוספת [7] שכללה 12 מחקרים קליניים מבוקרים: 6 מחקרים בתחום ההשפעה על תסמיני דיכאון (בהשוואה לתרופות נוגדות דיכאון או לפלסבו), 4 מחקרים בתחום ההשפעה על התפקוד המיני, מחקר אחד בתחום ההשפעה על התסמונת הקדם-ווסתית בנשים ומחקר אחד בתחום הפחתה במשקל/השפעה על הצורך בנשנושים. החוקרים הסיקו מתוצאות הסקירה כי הזעפרן עשוי להיות יעיל בהקלה על תסמיני דיכאון, בשיפור התפקוד המיני, בהקלה על תסמיני התסמונת הקדם-וסתית וגם בהקשר של הפחתת הצורך לנשנש. החוקרים ציינו כי לאור התוצאות המבטיחות דרושים כעת מחקרים קליניים גדולים כדי לתמוך ולאשש תוצאות ראשוניות אלו.

סקירת מחקרים קליניים משנת 2011 [8] בחנה לאילו צמחי מרפא, חוץ מאשר לצמח המרפא היפריקום, יש השפעה נוגדת דיכאון קל-בינוני. בסקירה נכללו 9 מחקרים קליניים. 3 מחקרים נעשו על הטיפול בסטיגמה (איבר הרבייה) של צמח הזעפרן, 2 מחקרים נעשו על הטיפול בעלי הכותרת של הזעפרן, ומחקר אחד השווה את יעילות השימוש בסטיגמה ליעילות השימוש בעלי הכותרת של הזעפרן כטיפול בדיכאון. בשאר המחקרים נבדקה היעילות של צמחי מרפא אחרים לטיפול בדיכאון.

תוצאות הסקירה הראו, כי לטיפול בתמצית שהופקה מהסטיגמה של הזעפרן היתה יעילות גבוהה יותר באופן מובהק בטיפול בדיכאון בהשוואה לפלסבו וכן יעילות שהשתוותה לטיפול התרופתי בפלואוקסטין (פרוזק) ובאימיפרמין ביכאון. בנוסף, הטיפול בעלי הכותרת של הזעפרן נמצא כיעיל יותר באופן מובהק מהטיפול בפלסבו, וכמו כן יעילותו השתוותה לזו של התרופה פלואוקסטין ולזו של הטיפול בסטיגמה של הזעפרן. מתוך שאר צמחי המרפא שנבדקו, גם לצמח הרודיולה היתה יעילות מובהקת בהשוואה לפלסבו בשיפור תסמיני דיכאון.

סקירת מחקרים קליניים עדכנית (ינואר 2020) [9] בחנה את יעילות הזעפרן בהקלה על תסמיני דיכאון בהשוואה לפלסבו או בהשוואה לטיפול תרופתי. מטרת הסקירה היתה להעריך את היעילות והבטיחות של הזעפרן בטיפול בדיכאון קל-בינוני מתוך הנתונים של 12 המחקרים שנסקרו.

התוצאות הראו כי לזעפרן יש יעילות גבוהה יותר בהשוואה לפלסבו בשיפור תסמיני דיכאון וכי יעילותו משתווה לזו של תרופות אנטי דיכאוניות סינטטיות. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין תופעות לוואי כתוצאה מנטילת זעפרן לבין נטילת פלסבו או לבין נטילת תרופות נוגדות דיכאון. החוקרים הסיקו מתוצאות הסקירה כי הזעפרן עשוי להוות אופציה לטיפול בדיכאון קל-בינוני, אולם יש להמשיך ולבצע מחקרים קליניים גדולים, רבי-משתתפים, לאורך תקופות טיפול ארוכות טווח, בקרב קבוצות אתניות מגוונות בכדי לתמוך ולבסס את תוצאות סקירת מחקרים זו.

במאמר מדעי (2018) שפורסם בכתב העת Journal of Pharmacy & BioAllied Sciences  [10] דנו הכותבים בפוטנציאל היעילות והבטיחות של הזעפרן כצמח נוגד דיכאון כפי שעולה מתוך מחקרים פרה-קליניים וקליניים. החוקרים ציינו כי אחד מהממצאים המבוססים יותר בנוגע לזעפרן הוא בהקשר של פעילותו נוגדת הדיכאון. הם טענו כי קיימים מחקרים קליניים שהעריכו את השפעת הזעפרן במצבי דיכאון קל-בינוני, אשר דיווחו כי הזעפרן היה יעיל יותר מפלסבו ולכל הפחות בעל יעילות שהשתוותה לתרופות נוגדות דיכאון כגון אימיפראמין ופלואוקסטין. כמו כן, 2 רכיבים פעילים: קרוקין וספרנאל, הדגימו השפעות נוגדות דיכאון [11], אשר ככל הנראה מושגות על ידי עיכוב הפינוי של המתווכים העצביים סרוטונין, דופאמין ונוראפניפרין מהמרווח הבין עצבי (סינפסה) [11].

פעילות זו מאפשרת לאותם מתווכים עצביים לפעול את פעולתם במשך זמן ארוך יותר, ובכך עפ"י השערת החוקרים, מושגת ההשפעה המיטיבה של הזעפרן .[13] [12] החוקרים סיכמו כי המחקרים מצביעים על יתרון בשימוש בזעפרן בכל הקשור לתמיכה בבריאות הנפשית (mental wellness) וכי הוא בעל פרופיל בטיחותי טוב בשימוש קצר טווח. מסיבות אלו, הזעפרן עשוי להוות גישה טיפולית יעילה במצבי דיכאון קל-בינוני. אולם החוקרים מוסיפים כי יש להמשיך ולחקור את השפעותיו של הזעפרן במצבי דיכאון קל- בינוני במחקרים מבוקרים, ארוכי טווח ורבי- משתתפים. הם אף המליצו על עריכת מחקרים שיסייעו לבסס הבנה עמוקה יותר לגבי תפקידו של הזעפרן ופעילותו במצבי דיכאון מז'ורי.

זעפרן והשפעתו על מצבי חרדה – מה אומרים המחקרים?

במטא אנליזה של מחקרים קליניים (2019) שפורסמה בכתב העת Oxford Academic, ציינו החוקרים כי מאחר והזעפרן זכה לעניין רב כטיפול אופציונלי במצבים שונים הקשורים לבריאות הנפש, מטרת המטא אנליזה היתה לבחון את השפעתו גם כטיפול נלווה וגם כטיפול יחיד, על תסמיני דיכאון וחרדה (גם בקרב אוכלוסייה של מטופלים קליניים וגם בקרב האוכלוסייה הכללית). לשם כך החוקרים בצעו סקירה סיסטמתית של מחקרים קליניים מבוקרים ומטא אנליזה להערכת השפעת הטיפול בזעפרן. בסקירה נכללו 32 מחקרים קליניים. תוצאותיהם הדגימו השפעה מיטיבה משמעותית בהשוואה לפלסבו בהקשר של הפחתת תסמיני דיכאון וחרדה, כמו גם השפעה מיטיבה משמעותית כטיפול נלווה לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון.

החוקרים הסיקו מתוצאות המחקר כי צמח הזעפרן עשוי לשמש כטיפול יעיל בתסמיני דיכאון וחרדה. אולם מאחר ולא נמצאו בסקירת הספרות מחקרים כלשהם בעלי תוצאות פחות טובות לגבי יעילות הזעפרן, ומאחר ויכול להיות שמחקרים עם תוצאות פחות טובות לא זכו לפרסום, החוקרים המליצו על עריכת מחקרי המשך באוכלוסיות מגוונות, רבות משתתפים, במספר אזורים בעולם.  

לסיכום, למרות שאין עדיין הוכחה מחקרית חד-משמעית לגבי יעילותו של צמח הזעפרן במצבי דיכאון וחרדה, תוצאות המחקרים הקליניים והמטא-אנליזות שנערכו עד כה על הצמח מציגות נתונים מבטיחים ומצביעות על פוטנציאל של יעילות בכל הקשור לתמיכה בבריאות נפשית מאוזנת

למען הסר ספק, המידע בדף זה מהווה סקירה אינפורמטיבית כללית על צמח הזעפרן המבוססת על ספרות מקצועית  ומחקרים מרחבי העולם. המידע בדף זה אינו מתייחס למוצר כלשהו, הוא אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת וכן הוא אינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, מניקות, ילדים ואנשים הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.

רשימת המחקרים:

  1. Herbal medicines, other than St. John's Wort, in the treatment of depression: a systematic review
  2. Hydro-alcoholic extract of Crocus sativus L. versus fluoxetine in the treatment of mild to moderate depression: a double-blind, randomized pilot trial
  3. Saffron (Crocus sativus L.): As an Antidepressant
  4. Comparison of Crocus sativus L. and imipramine in the treatment of mild to moderate depression: A pilot double-blind randomized trial [ISRCTN45683816]
  5. Saffron (Crocus sativus L.) and major depressive disorder: a meta-analysis of randomized clinical trials
  6. Saffron (Crocus sativus) for depression: a systematic review of clinical studies and examination of underlying antidepressant mechanisms of action
  7. A systematic review of randomized controlled trials examining the effectiveness of saffron (Crocus sativus L.) on psychological and behavioral outcomes
  8. Herbal medicines, other than St. John's Wort, in the treatment of depression: a systematic review
  9. Safety and Efficacy of Saffron (Crocus sativus L.) for Treating Mild to Moderate Depression: A Systematic Review and Meta-analysis
  10. Crocus sativus L.: A comprehensive review
  11. Petal and stigma of crocus sativus L. in the treatment of depression: A pilot double – blind rzndomized trial
  12. Antidepressant effect of crocus sativus L. stigma extracts and their constituents, crocin and safranal, in mice